“כדי לשמור על הזוגיות הזו חייבים להיפרד”
כן. זה נשמע אבסורד. בואו ננסה להבין מעט מה עומד מאחורי זה.
למטוטלת הזוגית יש שני קצוות: פחד מנטישה מול פחד מהיבלעות.
הפחד מההיבלעות מביא את האדם ללבדיות שלו, ליכולת לוויסות עצמי [Self Regulation] – להעריך את עצמי מבלי להזדקק לאישור החברה ואפילו לבן/בת זוגי, היכולת לווסת את עצמי רגשית מבלי להזדקק לכתף להישען עליה, והכוח לחשוב ולפתור דילמות באופן עצמאי.
בקצה השני של המטוטלת עומד הוויסות ההדדי [mutual Regulation]. ההזדקקות לאישור מהאחר על מחשבותיי, רגשותיי ופעולותיי. ההישענות המתמדת על האחר שיפתור לי את קשיי ויווסת אותי גם בשעת מצוקה.
הקצה הראשון מוביל את הזוגיות לניכור, בו כל אחד מסמן את הטריטוריה שלו ואין טריטוריות רגשיות ומחשבתיות משותפות. בקצה השני ישנה היבלעות אין גבול לטריטוריה עצמאית וכל המרחב הוא שיתופי.
אז איך עונים על שני הצרכים ?
לומדים מהי נפרדות. צורת החיים שמשלבת את האינדיבידואל עם השותפות הזוגית.
מוזמנים לשמוע בפודקסט מספר 14 “מסע זוגי”